חלקכם ודאי  זוכרים , כאשר הייתם תלמידים, בתחילת כל שנה הבטחתם לעצכם שהשנה תלמדו לבגרות בזמן?

הזמן חולף לו בעצלתיים, אתם מבלים עם חברים, הולכים למסיבות ופתאום אתם נזכרים שעוד כמה ימים בגרות? (למהדרין הבגרות מחר )

אתם ניגשים לבחינה… ומקבלים ציון נמוך!

עכשיו אתם יכולים להגיד לעצמכם  ולסביבה קיבלתי ציון נמוך בגלל שלא למדתי מספיק אבל אם הייתי לומד בזמן הייתי מצליח לקבל ציון גבוה.

בפועל מה קרה באמת? אתם חיבלתם בסיכוי שלכם להצליח  בגלל שלא למדתם .

"לתופעה" הקוגניטיבית  הזאת קוראים "חבלה עצמית (Self-handicapping )".

"חבלה עצמית"  היא דרך שנועדה להגן על הדימוי העצמי שלנו על ידי כך שאנחנו מתנהגים באופן שיוצר תירוץ מוכן לכישלון משימה בעתיד שמאיימת על הערך העצמי  שלנו.

כמו במקרה שבו בחינת הבגרות איימה על הערך עצמי שלנו ולכן נקטנו בפעולות הגנה ולא התכוננו לבחינה כמו שצריך.

כדי שבמידה וניכשל או נוציא ציון נמוך יהיה לנו תירוץ מוכן לעצמנו ולסביבה.  

חבלה עצמית מתרחשת בצורה לא מודעת, אנחנו לא מודעים בדרך כלל שאנחנו מתנהגים כך ובעצם מחבלים בסיכויים שלנו להצליח במשימה.

במסגרת ניסוי שנערך באוניברסיטת דיוק, נתנו לסטודנטים לענות על שאלות קשות מהסוג של מבחן פסיכומטרי, ואז אמרו להם שהציון שלהם הוא מבין הטובים שהיו. ואז נתנו לסטודנטים לבחור 2 גלולות לפני שישיבו על שאלות דומות נוספות. גלולה אחת נאמר להם תשפר את יכולת האינטליגנציה שלכם והגלולה והשניה תפגע ביכולות שלכם.

רוב הסטודנטים בחרו בגלולה השניה כדי שיהיה להם תירוץ למה הם לא הצליחו בפתרון השאלות  העתידיות.

אז בפעם הבאה שהקמפיין לא עובד לכם, במקום להאשים את הפלטפורמה הפרסומית, הקופירייטר שלכם. 

עצרו רגע לבדוק, האם באמת לא היה לכם זמן לעשות מחקר מעמיק על קהל היעד, האם לא העלינו את המודעה כמו שצריך  בגלל הגרפיקאי ? האם באמת הקהל היעד לא  נמצא במקום שאנחנו מפרסמים?

או שמא, אלה אנחנו התנהגנו בצורה שחיבלה בקמפיין שלנו?

נ.ב

לכולנו זה קורה ,  גם לי זה קרה, אפילו בעת שהתכוננתי לכתוב את הפוסט  הזה עבורכם

הולכים למכון כושר, מתאמינים, אוכלים בריא, קוראים ספר על רוחניות, גוללים בפייסבוק, רואים אימיילים וכו'.

מתעסקים בכל מיני דברים שלא באמת חשובים או מעניינים ומעבירים הרבה זמן מהחיים באופן שלא באמת משמעותי, פשוט רוצים לעמוד בקצב של כל מי שמסביב.